גמרא פסחים

השיעור עוסק בביאור מחלוקת חכמים ור' אלעזר בר' צדוק בשאלת מצוותה של החרוסת. הרמב"ם נראה כסותר עצמו בשאלת הפסיקה, אם כחכמים אם כר' אלעזר בר' צדוק, ומתוך עיון בדבריו בשני המקומות עולה פירוש חדש לסוגיית הגמרא, המוביל ליישוב דברי הרמב"ם.

תערובת חמץ בפסח חמורה מתערובות שאר איסורים: כל כללי הביטול אינם תקפים באיסור חמץ, וחמץ אוסר תערובתו במשהו. במאמר זה נעסוק בטעמים לחומרא זו, ובעיקר בדברי הרמב"ם, ונבאר מדוע ראה הרמב"ם לנכון לכתוב שני טעמים. העיון בשיטת הרמב"ם מוביל להבנה חדשה של שיטתו בהלכה של "דבר שיש לו מתירין".